הגדרת הקבוצה ותתי הקבוצות

מפרקים את ההגדרה למרכיביה

בבקשה על חיוב במנוי, הביטוי כל מי שנפגע מהנתבעת אינו אומר כיצד לזהות את החברים. הצעה ברורה יותר יכולה להתייחס למוצר, לנוסח ההסכם, לסוג החיוב, לתקופה ולנסיבות שבהן הופיע בחשבונית. יש להסביר גם מי אינו נכלל, כגון לקוח שנהנה ממסלול שאינו כרוך בחיוב הנבחן. נוסח מעגלי שמגדיר את הקבוצה לפי השאלה מי יזכה בתביעה מקשה הן על בירור האישור והן על יישום הסעד.

מתי נוצרת העילה

סעיף 10(א) קובע כי בעת האישור בית המשפט מגדיר את הקבוצה וכי המסגרת הבסיסית אינה כוללת אדם שעילתו נולדה לאחר מועד האישור. סעיף 10(ב) מסמיך את בית המשפט להתיר צירוף של אדם שלא נכלל במסגרת החלטתו ולקבוע את המועד ואת דרך מסירת ההודעה. מכאן שאין להניח שהגדרה פתוחה ללא תאריך סיום מתרחבת מעצמה עם כל חיוב עתידי. צריך לקרוא את ההחלטה הקונקרטית ואת הוראות הצירוף אם ניתנו.

תת קבוצה לעומת נזק שונה

הבדל בסכום בין חברים אינו לבדו סיבה לפצל את הקבוצה. לעומת זאת, אם חלק מהלקוחות הוחתמו על נוסח חדש וכל טענת ההפרה כלפיהם תלויה בסעיף אחר, ייתכן שיידרש דיון שונה. סעיף 10(ג) מאפשר הגדרת תת קבוצה כאשר מתעוררות שאלות שאינן משותפות לכולם. במידת הצורך אפשר למנות לתת הקבוצה תובע מייצג או בא כוח מייצג כדי להגן על עניינה.

בודקים את ההגדרה מול מקרים בקצה

נסו את הנוסח על לקוח שביטל באמצע תקופה, על לקוח שהוחזר לו חלק מהחיוב ועל לקוח של מוצר דומה שהופעל במערכת אחרת. אם כל מקרה מחייב להמציא מבחן חדש, כדאי לדייק את ההגדרה ולהסביר את אופן בירור הזכאות. למטרת סעדים שונים ייתכן שיהיה צורך להציג הבחנות שונות ולא להניח שכולם זכאים לאותו תשלום.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• חוק תובענות ייצוגיות כפי שפורסם ברשומות בשנת 2006
• משרד המשפטים, חוק תובענות ייצוגיות (עותק הכולל תיקונים מוקדמים)
• תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010, באתר רשות ניירות ערך