אגרת בית המשפט, הוצאות וסיכון כספי למבקש

מבנה האגרה

כאשר חלה תקנה 7א(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), המבקש משלם את החלק הראשון של האגרה עם ההגשה. זהות החייב ביתרה תלויה בדרך סיום התיק. בקבלת התובענה, כולה או חלקה, או באישור הסדר פשרה לפי סעיף 19, נקודת המוצא היא תשלום החלק השני בידי המשיב ושיפוי המבקש על החלק הראשון בהתאם לתקנה. קיימת סמכות לפטור מהחלק השני מטעמים מיוחדים שיירשמו. בהסתלקות לפי סעיף 16 חל הסדר נפרד. תביעת השבה נגד רשות לפי פרט 11 כפופה למנגנון אחר.

שני סוגים של פטור

יש לבדוק אם ההליך עצמו מנוי בין ההליכים הפטורים בתקנות. בין היתר נקבעו פטורים להליכים לפי הפרטים הנוגעים למפגע סביבתי, להפליה ולזכויות אנשים עם מוגבלות, בכפוף להתאמה לפרט ולהוראות התקנות החלות. בנפרד, מי שטוען לחוסר יכולת יכול להגיש בקשת פטור מנומקת, לצרף תצהיר ואסמכתאות כלכליות ולהסביר את עילת ההליך. הגשת בקשה אינה החלטה על פטור. יש לבדוק את תעריף הערכאה במועד ההגשה.

תקציב שאינו מסתיים במזכירות

אגרה אינה שכר מומחה ואינה הוצאות שעלולות להיפסק אם הבקשה תידחה. ראוי לברר מראש מי נושא בעלויות חוות דעת, איתור חומר והופעות, ומה מכוסה בהסכם ההתקשרות. כאשר נשקלת פשרה, מבחינים בין חלוקת עלויות שהצדדים מציעים לבין הכרעת בית המשפט באגרה ובהוצאות.

שאלות ותשובות

מקורות לעיון

• קובץ התקנות 7980, תיקון תקנות בתי המשפט (אגרות)
• הרשות השופטת, בקשת פטור מתשלום אגרה או עירבון
• משרד המשפטים, דו״ח הצוות הבין־משרדי בנושא תובענות ייצוגיות, פרק האגרות